אם אשאל כל אחד ואחת מכם, מהי הסיאטואציה שבה הכי נח לכםלחשוף את התחושות הכי פרטיות שלכם?
רבים מכם כנראה יענו – בשיחת נפש עם החבר או החברה כי טובים שלי
כי יש שם אמון
והאמון מסיר מחיצות
וזה בדיוק מה שמנחה אותנו במודל קבוצות המיקוד הייחודי שלנו
להסיר מחיצות
ליצור קירבה
לייצר אמון
וכשקבוצת מיקוד נערכת בבית של אחד המשתתפים, בסביבת המגורים המוכרת של שאר המשתתפים
מונחת התשתית להסרת מחיצות.
כדי להמחיש לכם איך זה עובד בפועל, בואו נלך לרגע על דרך השלילה
רוב מכוני המחקר האיכותני נמצאים באזורי עסקים או באזורי תעשייה בגוש דן.
סיטואציה שכיחה בקבוצות מיקוד. סתם יום רביעי, השעה היא שמונה בערב. גברת כהן מרמת גן, פקידה בבנק,
בת 50, בסטטוס סוציו אקונומי ממוצע, מוזמנת להשתתף בקבוצת מיקוד בנושא מכונות ומייבשי כביסה.
היא מחנה את הרכב בחניון של בית המשרדים, עולה במעלית, פקידת קבלה חייכנית או חייכנית למחצה מקבלת אותה
היא נכנסת לחדר, מתיישבת על אחת הספות, המנחה מסביר שמאחורי שמצידו השני של הקיר יושבים נציגים של הלקוח וצופים בה באמצעות מראה חד כיוונית
כל הסיטואציה שתוארה כרגע, אינה שגרתית בחיי היום יום של גברת כהן
וזה מביך אותה קצת, למרות שלרוב היא לא תודה בזה
אז כדי להיראות בסדר בעיני המנחה, בעיני שאר הקבוצה, בעיני הריהוט המשרדי המפואר שנתקלה בו בכניסה,
היא כנראה תשים עליה, לרוב באופן תת מודע, את המסכות
היא תתן למנחה יותר תשובות נכונות ופחות תשובות אמיתיות
לנו כחוקרי שוק אין כל כך מה לעשות עם תשובות נכונות
אנחנו מחפשים את האמת
את האותנטיות
משם מתחיל להיות מעניין
בדיוק משם פורצות תובנות משמעותיות שבסופו של דבר מעניקות ללקוחותינו כלי עבודה פרקטיים
עכשיו בואו נחזור למודל שלנו
אותו סתם יום רביעי, אותה השעה שמונה בערב, רק הפעם במקום לעלות במעלית לבית משרדים, אותה גברת כהן יצאה מביתה, אפילו לא נכנסה אוטו, אלא הלכה 100-200 מטר מהבית שלה לבית אחר בשכונה שלה, שמארח
את קבוצת המיקוד.
גברת כהן את הרחוב, את המינימרקט הקטן ממול, את בעלת הבית…
זו הסביבה הטבעית שלה
היא מרגישה נח יותר
ובשלה יותר לפתוח את סגור ליבה
נכון, גם כאן יהיו בעיקר בתחילת הקבוצה כמה תשובות נכונות אבל האווירה הביתית והטבעית מייצרת אמון
ומאפשרת לה לפתוח את סגור ליבה…
צריך להודות שתמיד יש מסכות אבל יש הרבה פחות מסיכות בסביבה ביתית ומוכרת
ונקודה חשובה לסיום
פעמים רבות בכירים בעולם השיווק חוטאים בחטא "הבועה"
הם מניחים בטעות שהאזור הגיאוגרפי של קבוצות המיקוד אמור להיות המרכז, ואולי גם באזור השרון
אבל חטיפים מלוחים ומכונות כביסה קונים גם באשדוד
יין לארוח קונים גם בחיפה
רוצה לומר: המודל שלנו שלא מארח את המשתתפים אלא פוגש אותם בביתם בסביבתם הטבעית, מקבל משמעות
נוספת כשיוצאים לפריפריה
אחרת איך תגררו את גברת רזבוזוב מאשדוד או את גברת יצחקי מחיפה לקבוצת מיקוד במכון המחקר שנמצא בתל אביב או ברמת גן?