קבוצות המיקוד במחקר האיכותני, הם כלי מקובל ושכיח יותר מראיונות עומק ועדיין, יש מחקרים שבהם יותר מתאים להשתמש בראיון עומק. הנה שלוש דוגמאות להמחשה:
דוגמה ראשונה
מותג תכשיטים סופר פרימיום, החליט לחדור לא מזמן לשוק הישראלי. במקביל לקבוצות המיקוד של הצרכניות. רצינו לקבל משוב, מארבע – חמש מובילות דעה בתחום. חששנו לקבץ אותן ביחד, כי אחת מהן נחשבת לאייקון בתחום, והערכנו כי האחרות עלולות להיות מושפעות ממנה בדיון קבוצתי.
אחד, על אחת, בבית קפה, בראיון עומק, הצלחנו לדלות ממנה תובנות נהדרות, תוך ניטרול ההשפעה על האחרות.
דוגמה שנייה
גוף פיננסי מוכר, ביקש לדעת מה חושבים עליו לקוחותיו במגזר העסקי כלומר פעילות B 2 B
במקרה הזה, קבוצת מיקוד לא הייתה כלל אופציה. הלקוחות העסקיים מתחרים זה בזה, יום יום, שעה שעה בנחישות (לשון המעטה). לא רק שהם לא מעוניינים לשתף זה את זה בידע מקצועי רגיש.
במשך שבועיים, פקדנו את הקומות הגבוהות של בכירי שוק ההון בישראל בסדרת ראיונות עומק, שאם יורשה לי, לא רק שזו הייתה חוויה מקצועית מרתקת, אלא גם קורס נדיר "באוניברסיטה של החיים".
דוגמה שלישית
במשך השנים ערכנו מספר פעמים קבוצות מיקוד בנושאים בריאותיים: בריחת סידן, סוכרת, תופעות גיל המעבר ועוד. למדתי, שגם כשמדובר במצוקות בריאותיות פרטיות, נשים מסוגלות להיפתח בקבוצה יותר בקלות, ביחס לגברים. כנראה ששאר המשתתפים בקבוצה מעניקים לנשים לגיטמציה להיפתח, ולספר על קשיים פרטיים או מגבלות פיזיות. מאידך, לגברים רבים הדיון הקבוצתי עושה ההיפך: הם מחצינים בעיקר את הגישה שלהם, שמגבלה זו או אחרת לא מפריעה להם ביום יום. העוצמה המוחתנת מסתירה את הקשיים האמיתיים ולא מאפשרת לנו כחוקרים, לחדור לעובי הקורה, הפעם הנושא היה בריחת שתן בקרב גברים. לא לקחנו סיכון – סדרת ראיונות עומק אישיים מול גברים בגילאי 50 עד 65, הייתה הכלי המחקר, שהתברר כאפקטיבי ביותר במקרה זה.
