במהלך חמש השנים האחרונות אנחנו עדים לפריחתם המחקרים הכמותניים, המתבססים על איסוף דאטא באינטרנט.
ויש לכך חמש סיבות עיקריות:
- האיסוף הטלפוני מאבד ממהימנותו
בשנות ה- 90 פרחו בישראל הסקרים הטלפוניים, אך מזה מספר שנים הם מאבדים מכוחם בהדרגה. הסיבה העיקרית לכך היא שאם אתם אומרים לעצמכם "אני? אני בחיים לא אענה על סקרים טלפוניים", אתם כנראה בחברה טובה.מבחינת ישראלים רבים, הסקרים הטלפוניים הפכו למטרד, וכששיעור ההיענות נמוך, יש חשש כבד שהמדגם שייתקבל בסופו של דבר, לא יהיה מדגם מייצג, משום שהוא מורכב בעיקר מהמיעוט שעדיין נענה בחיוב. תופעה נוספת בישראל הינה משקי בית רבים, שאין להם כלל טלפון קווי בבית או שיש להם אבל הם בקושי עונים, משתמשים בו לשיחות, משום שהם מעדיפים להשתמש במכשירים הסלולריים שברשותם. חברות מזון גדולות, בנקים, חברות תקשורת, רשתות קמעונאיות וגופים מובילים במשק הישראלי, משתמשים פחות ופחות בסקרים טלפוניים, ומעדיפים לסמוך על מחקרים המבוססים על איסוף אינטרנטי. - הנדגם האינטרנטי עונה מתי שנח לו הנדגם העונה על שאלון אינטרנטי, יכול לבחור לענות על השאלון מתי שנח לו – שתיים בלילה, סוף שבוע, בהפסקה קצרה בשעות העבודה, וכך בניגוד לסקר טלפוני, הרבה יותר קל להשיג אוכלוסיות שנחשבות לעסוקות יותר, בקריירה ו/או בגידול ילדים.
- הפאנלים האינטרנטיים השתפרו והתרחבו לפני כעשר שנים, כשהפאנלים האינטרנטיים היו בתחילת דרכם, חברי הפאנל נחשבו לעופות מוזרים היום יש למעלה ממאה אלף ישראלים שחברים בפאנל אחד לפחות, ולכן ניתן להגיע למדגם מייצגים דרך האינטרנט, לא רק כשמדובר באומניבוס, אלא גם בקהלים נישתיים, לדוגמא:גברים שמתכוונים לרכוש רכב ארבע על ארבע באולמות תצוגה, צעירים שמתכוונים ללמוד באחת מארבע האוניברסיטאות, אמהות לילד ראשון בעלות הכנסה מעל לממוצע וכו'.
- התייחסות לחומרים ויזואליים כשהמחקר בודק זכירות קמפיינים ויזואליים: סרטונים, חסויות, מודעות פרינט, שלטי חוצות וכו', או לחילופין, מחקרי COPY TESTING , שמטרתם לקבל משוב על קונספטים ויזואליים, לוגואים, סטורי בורדז, וידאו בורדז ועוד, השאלון האינטרנטי הוא כלי נהדר להצגתם בפני מאות נדגמים, מתוך קהל המטרה הרלבנטי.
- חיסכון בעלויות ובזמן
האיסוף האינטרנטי חסכוני יותר מהאיסוף הטלפוני, הן בעלויות כספיות והן בשעות עבודה יקרות.
